<h1>תשב"ץ סימן קע"ח</h1>
<h2>דף ו:</h2>
וששאלת אם יש לעשות פורים ראשון באד' הראשון ולהתענות ביום שלפניו לא כי אין לעשות בו פורים כלל וכל שכן שאין צריך להתענות ביום שלפניו. והא דתנן פרק קמא דמגילה (דף ו') אין בין אדר ראשון לאדר שני אלא מקרא מגלה ומתנות לאביונים בלבד ומסיק תלמודא דהכי קאמר אין בין ארבעה עשר שבאדר הראשון לארבע' עשר שבאדר שני אלא מקר' וכולי הא לענין הספד ותענ' זה וזה שוין היינו אם קראו את המגילה באדר הראשון ונתנו מתנות לאביוני' ושוב נמלכו בית דין לעבר את השנה אז צריכי' לחזור ולקרות ולעשות פורים באדר השני כך הפירוש וכן מוכח בכל ההלכה. הג"ה מיהו כבר נהגו רבותינו לעשות פורים באדר ראשון בי"ד בו לענין אכילה ושתייה ולעשות סעודה גדולה מדתנן אין בין אדר הראשון לאדר השני אלא מקרא מגילה ומתנות לאביונים ומסיק תלמודא דהכי קאמר אין בין ארבעה עשר של אדר הראשון לארבעה עשר של אדר השני אלא מקרא מגילה ומתנות לאביונים הא לענין הספד ותענית בי"ד של אדר הראשון כמו בארבעה עשר של אדר שני ודקדקו רבותינו שבדורות האחרונים כיון דלענין הספד ותענית זה וזה שוין אם כן יש להרבות בסעודה בארבעה עשר של אדר ראשון כמו בארבעה עשר של אדר השני. וכן היה רגיל רבינו יחיאל מפרי"ש להרבות בשמחה ובסעוד' בארבעה עשר של אדר ראשון ולהזמין בני אדם עמו כדמשמע נמי לשון המשנה דאין בין וכו' מיהו בסעודה גדולה אין צריך לעשות. ומיהו אין להתענות בשלשה עשר של אדר ראשון. ומה שפירש בפנים דהא דתנן אין בין אדר ראשון וכו' היינו אם קראו וכולי טעות סופר הוא כדמוכח התם בהדיא כדפרישית.
